|
מאת: ויקטוריה אלשיך.
צילום:Robaard/Theuwkens, Gerard van Hees.
ההומור העצמי, השנינות והאירוניה הם סימן ההיכר המאפיין את קבוצת המעצבים ההולנדית Droog Design שפירוש שמה הוא: עיצוב יבש. כפי שהתעלות הפכו את אמסטרדם ל"ונציה של הצפון", כך החזירו "דרוך" את הולנד לחוד החנית של העיצוב העולמי.
את קולקטיב המעצבים "דרוך דיזיין" יסדו גיחס באקר ורני ראמקרס בשנת 1993 ומאז הם צועדים מהצלחה להצלחה. הם משתפים פעולה עם שורה של מעצבים בולטים ומובילים, שהצליחו להפוך תוך זמן קצר את השם "דרוך" למותג בינלאומי נחשב ולציון דרך מרכזי בעולם העיצוב. הפריטים הפונקציונליים שלהם עתירי הומור ושכבות רבות של משמעויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. הם מבקרים את העיצוב ואת המעצבים, משתמשים בחומרים זולים ופשוטים ומציעים אלטרנטיבה אוונגרדית למוצרים מוכרים. "דרוך" טוענים שהשלמות המבהיקה של חפצים חדשים המיוצרים ביצור המוני יוצרת ניכור וריחוק בין המוצר לבין מי שרוכש אותו.
"דרוך" לעומת זאת, מציעה אובייקטים שמאפשרים יחסים קרובים עם המשתמש, אובייקטים המשתעשעים עם הרעיונות של "חוסר השלמות", מיחזור, אורך חיים של מוצר, חומרים "עניים" ושימוש חוזר. "דרוך זה לא סגנון" הם מסבירים, "דרוך זו מנטליות" בתוך כל העבודות שלהם מוטמעים מסרים חברתיים עמוקים, וביקורת נוקבת על החברה הצרכנית. כאן ,בדיוק, נוצר פרדוקס בלתי ניתן להסבר: מצד אחד, היצירות שלהם הינן ביקורת נוקבת על החברה הצרכנית. מצד שני, הם אינם חוסכים במאמצים למסחר את יצירותיהם ולייצר אותם ביצור המוני. מצד אחר הם מציעים פריטים שהם "בלי עיצוב" ('no design') המכילים הצהרות אנטי עיצוביות בולטות, ודווקא אותם פריטים נחטפים במהירות על ידי גלריות ומוזיאונים לעיצוב ברחבי העולם. ֿ
קולקטיב המעצבים שכמעט שם את העיצוב ללעג, הפך בעצמו למותג בינלאומי מוביל והסגנון שהוא טוען שאין לו, הפך להיות סגנון עיצובי מקובל ואהוד. העולם, כך מסתבר, אימץ את סגנון ה"בלי עיצוב" של דרוך, ומוצריהם נמכרים בשלוש חנויות ראשיות באמסטרדם, בטוקיו, ובניו יורק ובעוד עשרות מדינות בעולם.  
|
