|
מאת: גיא אפרתי.
נראה שהאדריכל Takashi Yanai העובד בחברת האדריכלות של סטיבן ארליך, הצליח ליישם באופן מבריק את הגישה של "מודרניזם רב תרבותי" המאפיינת את החברה המצליחה. פרוייקט "בית זיידלר" עליו היה מופקד טקאשי, הוא פנינה נדירה ומעוררת השראה, בה שולבו מודרניזם, אלגנטיות ואיפוק.
 האדריכל סטיבן ארליך, בעליו של משרד אדריכלות גדול ומצליח השוכן בקאלבר סיטי, קליפורניה, מגדיר את גישתו לתכנון אדריכלי במילים "מודרניזם רב-תרבותי" (“Multicultural Modernism”) ומבהיר את הבסיס הרעיוני של ההגדרה: " חיוניותה של האדריכלות שואבת את האנרגיה שלה מתוך הצרכים, התקוות והשאיפות של מי שיגור בבית ויושפע ממנו... המשרד מקשיב, צופה, לומד ושואב השראה מהאנשים ומהכוחות המעורבים בפרוייקט".
בית זיידלר: במבט ראשון נראה המבנה כמו אוסף של קוביות שהונחו זו לצד זו וזו מעל זו, אולם במבט נוסף, ניתן להתרשם שאותן יחידות גיאומטריות פשוטות העשויות מחומרים מנוגדים, מעניקות למבנה איכות פיסולית. עובדה שלא נעלמה מעיניהם של אנשי Custom Home Design Award שהעניקו לבית את פרס ה- Merit Award לשנת 2009.
הבית ניצב מול בית מגורי האורחים מעבר לחצר המוקפת בגדר העשוייה מבטון בו שולבו לוחות זכוכית, להנאתו של עין המתבונן הנמשכת למשחק המרתק בין שקיפות לאטימות, משחק החוזר בוריאציות שונות בחלקים שונים של המבנה המורכב ממארג חומרים מתוחכם.
הבית נבנה עבור זוג מבוגר שילדיו כבר עזבו את הבית והוא נמצא על מגרש שטוח יחסית הנמצא על גבעה הצופה אל הים. החללים החיצוניים והפנימיים מאורגנים על מנת למקסם את הנופים, האור הטבעי והבריזה הנושבת מהים. במגרש יש שני מבנים, בתוך חצר מגודרת: בצד הפונה לים נמצא המבנה הראשי, שתיים וחצי קומות ובו חלל מגורים מרווח בגובה כפול בקומת הקרקע, חדר עבודה בקומת הביניים וסוויטת שינה בקומה העליונה. המטבח וחדר האוכל מוגדרים על ידי דלתות הזזה גדולות מזכוכית, אשר דלתות דומות להן מפרידות גם בין חלל המגורים לבין החצר- כך נוצר חלל מגורים שטוף אור הנראה גדול בהרבה ממידותיו האמיתיות.
נקודת המוקד בחלל המגורים הוא קיר לבנים לבן ובו מותקן אח בנוי מאותן לבנים בדיוק. הקיר מולו, חלקו פתוח לכיוון חדר האוכל וחלקו קיר לבן, לכך מתווספות דלתות ההזזה הגדולות העשויות זכוכית. וכך, יחד עם הרצפה האפרפרה והבוהקת, נוצר משחק מרתק בין מרקמים שונים, ובין שקיפות ואטימות- רעיון העובר כחוט השני בכל המבנה ומעניק לו את זהותו הברורה.
בחלל המגורים הוצבו פריטי ריהוט קלאסי של אבות המודרניזם, המתחברים באופן מושלם לחלל העכשווי דוגמת הספות של לה קורבוזייה ושולחן הצד האלמותי של איילין גריי- קשה שלא להבחין שאלו הם השורשים הרוחניים מהם יונק האדריכל. חלל המגורים מתחבר למרפסת גדולה, הנראית תלוייה באויר ומרחפת מעל הים אותו ניתן לראות עד האופק.
חדר האוכל והמטבח, המופרדים במחיצות הזזה מזכוכית, אף הם אווריריים, שטופי אור ובוהקים בלובנם המשולב בפלדת אלחלד. חדר העבודה הנמצא בקומת הביניים, פונה אף הוא אל נוף הים על מרחביו האין סופיים, ומתחבר באמצעות מדרגות דרמטיות -עשויות פלדת אל-חלד ועץ אגוז- למפלס המגורים שמתחתיו ולסוויטת השינה שמעליו. לתוך חלל פרטי זה, חדר השינה, הוכנסו אלמנטים מעץ אגוז כמו הריצפה והארון, המוסיפים חמימות לחלל והופכים אותו למקום מפלט אישי ואינטימי. לסוויטה מתחברת מרפסת פתוחה, המופרדת- בדיוק כמו בחלל המגורים- בדלתות הזזה גדולות מזכוכית שקופה.
העובדה שבבית גדול זה נמצא רק חדר שינה אחד, היא אות של כבוד הן לאדריכל והן ללקוחותיו, שהרי בשטח הנתון ניתן היה להוסיף עוד חדרי שינה, אולם אז הפרטיות היתה נפגמת. האורחים ובני המשפחה הבאים לשהות במקום, לנים בבית הנמצא מעברה השני של החצר, המכיל שלוש יחידות מגורים נפרדות, וחניה מקורה.
שני המבנים מחוברים באמצעות החצר הגדולה הנמצאת ביניהם וכל המרכיבים יחדיו יוצרים קומפוזיציה מודרניסטית המדיפה ניחוח של איפוק אלגנטי, יצירה המתאימה בדיוק לצרכי הלקוחות. התאמה עליה מקפיד מאוד האדריכל סטיבן ארליך, הפורש את משנתו המתייחסת לסוגייה זו: "אנחנו מבינים את חשיבותם המרכזית של האנשים שישתמשו בבית שאנחנו מתכננים, ואת הצורך לצקת את האופי המיוחד של האנשים ושל המקום לתוך התוצר סופי שהינו פונקציונאלי ומתוכנן בתבונה".
 
 |
