נובל נולד בשנת 1945 בכפר קטן בדרום מערב צרפת, למד אדריכלות בבית הספר הלאומי האומניות יפות בפאריס ופתח את הסטודיו הפרטי שלי בשנת 1975. לא חלפו שנים רבות עד אשר ז'אן נובל הפך להיות שם נרדף לחדשנות, אסתטיקה וסגנון יחודי היוצר מבנים פיוטיים, מדהימים בחזותם המקיימים דיאלוג מרתק עם הסביבה. 

אצל נובל, המבנה תמיד יהיה חלק מתוך הקונטקסט בו הוא נמצא ומקיים איתה יחסים הרמוניים. כמעט בכל אחד מהפרוייקטים שלו יוצר האדריכל המהולל משחקים מרתקים בין שקיפות ואטימות, ובין אור לבין צל. התהליך העיצובי אצלו, לא מתחיל משרטוט, אלא מהסבר מילולי, גיבוש הרעיון במילים, ורק לאחר מכן מתחילה עבודת השרטוט והתכנון. 

"הסתובבתי בחברה של הוגי דעות סטרוקטורליסטים, אם לא אתן ניתוח מילולי מדוייק לרעיון- אני אבוד" סיפר נובל בראיון שהתפרסם בניו יורק טיימס. "אני הדוניסט, רודף תענוגות, ואני רוצה להסב עונג גם לסביבתי". למרות שביקר בארץ כמה פעמים והגיש תוכניות לכמה וכמה פרוייקטים, ביניהם מבנה תעשייתי בקרית אריה ותוכנית לבניה בככר המדינה בת"א, אף אחד מהפררוייקטים לא מומש. הפרחים ששתל ז'אן נובל הם בין היפים הפורחים בגינת האדריכלות העולמית. בכתבה הבאה, נסקור כמה מהיצירות המרשימות של האדריכל הצרפתי האנין. 

למגדל אייפל, או כפי שנובל מכנה אותו "מאדם אייפל", עומד להצטרף "מגדל פארה" (Phare tower) אשר האדריכל מקווה שיהיה אף הוא סמל של פאריס. המגדל החדש שיוקם ברובע "לה דפנס", יתנשא לגובה 300 מטר, קצת פחות מגובהו של מגדל אייפל. יהיו בו 71 קומות, המחולקות לארבע קוביות הניצבות זו על גבי זו, ולכל אחת מהן פונקציה שונה ונפרדת: הקובייה התחתונה תוקדש לחנויות ולמסעדות, בשניה יהיו משרדים, בשלישית בית מלון, והקוביה העליונה תהיינה דירות מגורים מפוארות. המגדל החדשני, ינוע על ציר ויסתובב סביב עצמו- עובדה שתגרום לנוף הנשקף מהחלונות להתחלף ולהשתנות כל הזמן. 

במילים הפיוטיות שלו, מסביר ז'אן נובל: " בקו הרקיע של פאריס העכשווית יש רק אייקון אחד המתנשא לגובה 300 מטר: "מאדאם אייפל". יצירת אייקון נוסף היא מפחידה, אך מהווה הזדמנות נפלאה לשים את פאריס חזרה על מפת המקומות הממציאים את העולם האורבני" בעוד מגדל אייפל נובע מהמהמכה התעשייתית של המאה ה-19, טוען נובל שהמגדל החדש "נובע מהמהפכה הויזואלית של המאה ה-21- המיתולוגיה של ויזואליה מפתה" ראשו של "מגדל פארה" החדש של נובל, יסתובב על ציר יביט אל העיר יראה אותה, ויראה את עצמו. 

בניין מצופה אלומיניום, שעל ראשו מתנשא מבנה דמוי מפרש שאחת הדרישות שהעמידו פרנסי העיר בפני האדריכל היתה שהמבנה יהיה בעל תכונות של מונומנט. נובל, אשר "מונומנט" ראוי להיות שמו האמצעי, תכנן עוד יצירת מופת רבת רושם והוד, העומדת אף היא, לשנות את פאריס ולהעניק לה נקודת ציון והתייחסות נוספת. המבנה הנראה כלוחות אלומיניום שטוחים המונחים זה על גבי זה, מעליהם כאמור מתנשא מפרש גדול, אף הוא מאלומיניום. 

"השכבות המתכתיות מזכירות ערימה של עלים העומדים להתעופף ברוח" מסביר נובל. הקומפלקס המתכתי והבוהק, ניצב בהגבהה מעל למפלס הקרקע, ומתחתיו יהיו גנים ירוקים שיתנו משקל נגד לאלומיניום וירככו, במידת מה, את האופי הכללי של האולם. הדרישה של היזמים היתה שכל מושב באולם לא יהיה מרוחק יותר מ-30 מטר מהמנצח- נשמע בלתי אפשרי? לא עבור נובל שתכנן 2400 מושבים שחלקם נמצאים מאחורי התזמורת, ואף צופה אינו מרוחק יותר מ-30 מטר מהמנצח. (גם בבניין הפילהרמונית של ברלין הצליחו לעשות זאת). מרפסות תלויות תהיינה מחוברות למבנה, מעברים יחברו ביניהם, ותהייה להן גם תפקיד אקוסטי שישפר את איכות הצלילים. כיפות הנראות כמקבץ מקרי של עננים תרחפנה מעל האולם ואפשר יהיה לפתוח ולסגור אותן. 

"אני חושב שזה רעיון טוב למקם את בית האופרה באמצע הנהר" מספר ז'אן נובל על בית האופרה שתכנן, העומד להיות מוקם בסיאול, בירת קוריאה הדרומית. "המהות של קוריאה קשורה לסלעים, לעצים, לאופק שבשמיים ולמים. הצעתי להקים את המבנה על אי על בתוך הנהר בסיאול, אי בתוך העיר, ולא אי של העיר...אי בתוך העיר המודרנית, ההרים, הסלעים, העצים והמים- השתקפות של הנוף והרוח של קוריאה".

 

באי תכנן נובל מבנה מעורר השתאות בו שילב טיילת להולכי רגל, דרכי גישה למכוניות, גשר המחבר בין האי לבין העיר, ואפילו מפלים של מים שוצפים וקוצפים אשר כל תפקידם הוא להסוות את רעש המכוניות. הטבע, במקרה זה, מאפיל על הרעש האנושי וגובר עליו. "אני חושב שהאי והמבנה שעליו יהפכו לנקודת ציון חשובה של העיר" מבהיר האדריכל, "כיוון שאדריכלות היא נוף ונוף הוא אדריכלות" באמצעות משחקי פרספקטיבה מתוחכמים, יצר נובל רושם שהאי גדול בהרבה מגודלו האמיתי, והפעולה האדריכלית הראשונה, לדברי נובל היא " לתת לאי מימד מיתולוגי". 

נובל, שאינו יודע לתכנן בניינים לא גרנדיוזים, טוען שגם במקרה זה, בית האופרה של סיאול, יהפוך להיות אייקון שיזוהה עם העיר: "אני חושב שאייקון המשדר טבע בתוך העיר המודרנית, באמצע הנהר, מבנה בעל הוד בתוך נוף אופייני, יצרו יחדו משהו חזק ורב רושם..." לא שיצירת מבנים רבי רושם היא דבר זר עבורו, אבל במקרה זה נובל התעלה על עצמו והצליח לתכנן מבנה שיהיה אבן בוהקת באוסף ההצלחות שלו. "אני חושב שהאי והמבנה שעליו יהפכו לנקודת ציון חשובה של העיר" מבהיר האדריכל, "כיוון שאדריכלות היא נוף ונוף הוא אדריכלות" .

בעשור האחרון משמשות נסיכויות המפרץ כשדה הניסויים של האדריכלים הנועזים ביותר בעולם. בריכוז גיאוגרפי נמצאים מבנים אוונגרדיים, אחד מרשים מרעהו. הכסף הרב המצוי בכיסיהם של בעלי ההון הרבים באזור, וחוקי תכנון ובניה גמישים מושכים לאזור את גדולי האדריכלים היוצרים במקום משהו כמו דיסניוורלד של אדריכלות מודרנית. 

תנאים אלו, היוון כר פורה להתפרצות יצירתית של ז'אן נובל, אשר נדמה שהסיר מעליו כל רסן ותכנן מבנה כמעט דמיוני, שראוי יהיה להכנס למהדורה המעודכנת של "סיפורי אלף לילה ולילה". מספר האדריכל: "קנה המידה של המבנה אינו מותיר מקום להתבלבל בינו לבין הוולגריות של בית מלון או בניין משרדים: זהו מבנה גאה, בטוח בעצמו וההילה שלו מגיעה למרחקים" ההתלהבות המילולית של האדריכל ניכרת היטב במבנה עצמו, שהוא אנדרטה לעתידנות כפי שהיא משתקפת בדמיונות הפרועים ביותר. מכל זווית המבנה נראה שונה, מגלה פנים אחרות בכל פעם, פעם מזכיר את דמות הנשר שהוא סמל איחוד האמיריות, ופעם נראה כהרים מבדולח. 

מזג האוויר, העננות, ושעות היממה- מהווים אף הם מרכיב מודע בעיצוב בהם השתמש נובל על מנת להוסיף צעיפי מסתורין נוספים על פני המבנה, צעיפים המוסרים באופן אקרעי, ומגלים שלדמיונו של האדם, בעיקר אם קוראים לו ז'אן נובל- אין גבול. מי עוד יכול לגייס את הים והשמיים, את האור ואת העננים ולהכניס אותם לתוך יצירה שלו?

"קנה המידה של המבנה אינו מותיר מקום להתבלבל בינו לבין הוולגריות של בית מלון או בניין משרדים: זהו מבנה גאה, בטוח בעצמו וההילה שלו מגיעה למרחקים" ההתלהבות המילולית של האדריכל ניכרת היטב במבנה עצמו, שהוא אנדרטה לעתידנות כפי שהיא משתקפת בדמיונות הפרועים ביותר.

איביזה, האי הספרדי התוסס המשמש כבר עשרות שנים מוקד עליה לרגל לנופשים שוחרי שמש ים וחיים טובים. אם בעבר הלא רחוק, היו מתקבצים באי רק שועי עולם בעלי ממון ויחוס, הרי שבשנים האחרונות האי השיל מעליו מידה או שתיים של אריסטוקרטיה, ולבש פנים דמוקרטיות יותר.

 LIFE MARINA שתכנן ז'אן נובל הוא קומפלקס נופש ומגורים, המחייה מחדש את ההילה של אקסקלוסיביות וזוהר ומסייע להחזיר לאי בדיוק את אותם אנשים שהדירו רגליהם ממנו. הקומפלקס הנמצא ממש על שפת הים, כיאה לשמו, מורכב משני בניינים: בנין אחד בצורת האות U, לו קורא האדריכל "המבנה המוחצן", פונה אל הים וכמו חובק אותו בין זרועותיו. החזית הלא אחידה שלו, מורכבת ממרפסות מדורגות כאשר כל קומה מתהדרת בצבע שונה, וכל הצבעים כולם נשקפים במי הבריכה הפנימית שאף היא, נראית כמעט מחוברת אל הים. 

ממרחק, נראות המרפסות הצבעוניות כשכבות של עננים בשלל צבעים.החזית הצבעונית, "מוסיפה לתחושת החיות תחת השמש" מסביר נובל. המבנה השני העשוי בצורת קוביה, זכה לכינוי "המבנה המופנם" והוא היפוך רעיוני מוחלט של המבנה האחר בקומפלקס. הוא מרוחק יחסית מהים, מתבונן אל תוך עצמו ומשדר שלווה ושקט גם בצבעים המונוכרומטיים שלו. 

הקומפלקס ישתרע על פני שטח בן 35 דונם, ומכירת הדירות כבר החלה... למעוניינים: lifemarinaibiza.com .

"המבנה המוחצן", פונה אל הים וכמו חובק אותו בין זרועותיו. החזית הלא אחידה שלו, מורכבת ממרפסות מדורגות כאשר כל קומה מתהדרת בצבע שונה. החזית הצבעונית, "מוסיפה לתחושת החיות תחת השמש" מסביר נובל.