מאת: זיווה בר.

בעונה הנוכחית של האח הגדול משתתף מתמודד נוסף שלוקח חלק פעיל ביודעין ובכוונה תחילה והוא העיצוב הססגוני של מעצב הבית, זו הפעם השלישית, האדריכל מיכאל ששון. אלא שהפעם ששון הרחיק לכת, העיז ולא חס. העיצוב עוצמתי, צבעוני, נוצץ, תזזיתי והוא נמצא בהחלט בקדמת הבמה כחלק אינטגראלי מההצגה והחוויה כולה.

החוקים הנוקשים של פורמט האח הגדול אינם חלים על עיצוב הבית. להיפך – העיקרון הוא להשאיר לכל מעצב בכל מדינה ובכל עונה חופש רעיוני ואמנותי, שישקף את המדינה בה הוא פועל או את הטרנדים העכשוויים. כך עוצב בית האח הגדול באוסטרליה כבית אקולוגי, בברזיל הוא הפך לאחוזה ירוקה וכאן -הנחת העבודה מהעונות הקודמות, שהבית צריך להיות גם ביתי באופיו, השתנתה. אמנם בשנה שעברה היו רמזים לצבעוניות העזה, אך היא הייתה רק במוקדים מסוימים. סולמות הצבע היו מצומצמים יחסית ושולב בהם עיצוב במגמת רטרו עם חומרים טבעיים.

העונה החליטו האדריכל והלקוחות, חברות "קשת" ו"קופרמן הפקות" ללכת רחוק יותר. עיצוב חללים המיועדים ללקוחות כל כך שונים בו זמנית, דיירים מגוונים מחד וצופים מהעבר השני של המסך, אינו פשוט ומחייב התחשבות בגורמים ומשתנים רבים. האדריכל מיכאל ששון שעבד יחד עם חברתו ללימודים, יעל אוליאל, כארט דירקטור בתעשיית הפרסום מכיר את המדיה היטב ומודע לצרכיה. לפני כארבע שנים אף פתחו השניים את "קרוסלה", חנות עיצוב מקורית לילדים ונוער. כך שפרויקטים גדולי מימדים הקצרים בזמן אינם זרים לו וכך גם תחומים נושקים כריהוט וטקסטיל.הבית נבנה במיוחד לתוכנית האח הגדול (על ידי קבוצת משולם לוינשטין הנדסה וקבלנות) ומפאת קוצר הזמן שולב גם מבנה המחסנים שהיה צמוד למגרש. חזיתו הוחלפה כליל ונוספה לה חצר גדולה. הדק ("דקו- ליין הצללות") והבריכה למעשה בנויים על גבי קונסטרוקציה מרחפת.

הבית אינו בנוי כתפאורה אלא כבית לכל דבר לו מערך של קירות גבס בכל מקום, המסתירים הרבה מאד מערכות צילום, שמע, תאורה, שליטה, בקרה, שידור וכדומה. הפתחים לצילום טופלו באתגר רב וכל פתח קיבל צורה ועיצוב שונה בהתאם למיקומו והשתלבותו בחלל. שני שינויים מבניים עיקריים נעשו העונה: לציר המוביל מהסלון לבריכה נוסף ציר אלכסוני חדש, על מנת שתהיה גם לצופה חוויה שונה מהעונות הקודמות, מאזור המגורים וחדר הרחצה, דרך המטבח לשפת הבריכה. העונה החורפית וסגירת הבריכה בחלונות זכוכית אפשרו זאת וכך עבר המטבח למרחק פסיעה קלה מאזור הבריכה. קרבה זו הוסיפה לחלל המטבח חשיפה גדולה יותר ומעורבות רבה יותר בחיי הדיירים. התוצאה המשנית של סגירת אזור הבריכה היא שכך הפכה גם החצר למקום אינטימי יותר. קירות החצר נצבעו בגווני כחול סגול על ידי "טמבור" ובאזורי הגוונים הבהירים יותר נוספו התזות זכוכית שהוסיפו מעין אפקט נוצץ בעל קסם, בעיקר בשעות היום.

השינוי המהותי השני הוא אזור הכניסה לבית שהיה שקוף והפך להיות אניגמאטי ופעיל בעלילה כולה. הצבעוניות וצורת ההדפסים התזזיתיים על קירות הזכוכית הכהים הפכה את הירידה במדרגות למקום שקצת מבלבל וקצת מתעתע, בו מתחיל הלא נודע והמפתיע. דלת הכניסה לבית הפכה אף היא להיות מוקד נוכח ולא ידוע בחלל. מבנה הכניסה מתוך הבית הוא שילוב של משטחי עץ בעבודת CNC הצבועים בגוון דיו כהה ממשפחת האפוקסי של "טמבור" והדלת היא דלת זכוכית של "א.א. מראות" בצבע צהוב עז.עיצוב הבית אינו מכיל פריטים רבים, אך האלמנטים הנבחרים הקיימים הסתערו על החללים במלוא העוצמה ולא השאירו פינה חשופה נקייה.

אהבתו של ששון לשילוב עבודה גראפית בעבודותיו בהחלט ניכרת.ששון התחיל עם השראה קצת שונה הפעם, שהגיעה מסולמות רעיוניים של צבעים וצורות גיאומטריות, שמצאו ביטוי רב יותר בשנתיים האחרונות בתחום האופנה ובעיקר בבגדי הספורט. צבעים וצורות שנחשבים הרבה פחות אלגנטיים, אך בעלי נוכחות ו"רעש" מושכל כדבריו.הבית מואר בכל שעות היממה בתאורה חזקה ולכן משטחי צבע גדולים ובהירים משתלבים היטב. בצבעים הכהים נעשה שימוש במינון מדויק ומאד ספציפי כחדר האח הגדול. לגרפיקה, כאמור, תפקיד מרכזי וחשוב בעיצוב העונה והיא יושמה בצורות שונות: בקירות זכוכית צבעוניים בהם שולבה טכנולוגיה מתקדמת של הדפסה ישירה על זכוכית של חברת "א.א. מראות", בעזרת אריחים מודפסים מסדרת NOVO IMAGINE של "נגב" ובעזרת טכנולוגיית משיכה של פלסטיק בחום, ה"ואקום פורמינג", שיצרה מעין תבליט דמוי פסיפס בצבעים פסטלים בקיר מול הכניסה ותבליט של פירמידות קטנות ומשתנות בצבעים כהים של ירוק וסגול אפלים בחדר של האח הגדול. קיר ארונות המטבח הוא מזכוכית לבנה עם הדפסי פסים דקים צבעוניים (טורקיז, צהוב, ירוק, סגול, פוקסיה) והוא מכיל בתוכו מזווה, שני מקררים מובנים, תנור ומיקרוגל.

המטבח עוצב בשיתוף פעולה עם רינה אלקובי מחברת "דקור" ונעשה בו ניסיון ייחודי לעיצוב מאד שונה הן במהותו והן בחיצוניותו. "דקור" לקחה על עצמה אתגר רב בתכנון מטבח לא קונבנציונאלי ראשון מסוגו בכל תוכניות האח הגדול בעולם ובכלל. המטבח היה צריך להתמודד עם מיקומו בחלל, מצמידותו לבריכה, מאתגרים טכניים לא פשוטים ולאפשר התנהלות נוחה למשתמשים בו. למעשה התכנון משלב שתי צורות מטבח: מטבח אורך המפוצל לקיר גבוה, המכיל את מוצרי החשמל הגדולים במטבח, מולו אי בישול ועבודה, אך גם האי פוצל לשלשה איים משניים. כך התקבל מטבח שמקיף את המשתמש ומאפשר לו התנהלות חופשית ומצד שני מגביר את חשיפתו לכל החללים האחרים בבית. שלשת האיים בנויים כטרפזים הפוכים ונראים כשלוש אוניות צפות על משטח מוכסף. דפנות האיים והמשטחים עשויים קוריאן לבן והדלתות הם הדפסת צבע על זכוכית של גווני פוקסיה עזים. בכל אי תוכננה פונקציה אחרת: באחד - כיור גדול, בשני – כיריים, כיור וברז מבית "ניגא" ובשלישי - תנור בנוי ומשטח עבודה שקוע מעץ. לחלק זה צורפו שני כסאות בר תואמים כפינת הסבה אינטראקטיבית נוספת. התוצאה היא ניידות נוחה, נוחות עבודה ומרחב תנועה. בנוסף צויד המטבח בטכנולוגיות המתקדמות ביותר והתגבר על בעיות טכניות רבות בהתמודדותו עם מבנהו הלא שגרתי. כך, למשל, באמצעות לחיצת כפתור באחד האיים, תעלה מעלית פנימית, מתוך הארון למשטח העבודה, מכשירי חשמל כמו מיקסר או טוסטר. היחידה גם כוללת נקודת חשמל נשלפת, פטנט חדשני במטבח הישראלי.

הקיר המוביל לאורך חדר הרחצה, דרך חדר השינה הכהה יותר וחדר האוכל, כוסה באריחי פורצלן מודפסים, NOVO IMAGINE של "נגב". העיצוב נלקח מעולם עטיפות תקליטי הפופ של שנות השמונים. הגוונים שהובילו היו נגזרות של מודל הצבע "CMYK" (השיטה בה משתמשות מדפסות ליצירת צבע בצבעים: טורקיז, פוקסיה, צהוב ושחור) בשילובים שונים של גרפיקה וצבעוניות בהתאם למיקומו של הקיר. חדר הרחצה עוצב בהשראת הצייר והגרפיקאי ההולנדי מוריץ קורלינס אשר, שנודע בזכות האשליות האופטיות ביצירותיו. הגוונים שנבחרו היו לבן, ירוק, צהוב וכחול. החלל מרווח מאד הפעם ועיצובו נקי. במרכזו אמבטיה עומדת עצמאית בצורת ביצה ופרטי ריהוט בצבעים תואמים, כספסל מברזל צבוע בירוק, שעוצב במיוחד לתוכנית ובוצע על ידי חברת "פלג ניא" ושרפרפי עץ של צ'ארלס איימס שנצבעו בירוק ולבן. משטחי הזכוכית, נושאי הכיורים, הם של א.א. מראות, הכלים הסניטרים הם של Villeroy & Boch והברזים של ZUCCHETTI מבית "נגב". גופי התאורה תואמי האווירה שנבחרו הם של "קרני תכלת אלקבס" בצורת יהלום.חדר שינה אחד הוא בצבעי תכלת, ורוד, טורקיז, סגול אפור עם נגיעות בצהוב. "טמבור" ביצעה את הצביעה והגרפיקה האומנותית על הקירות. חברת "דלקוב" ביצעה את ארונות הקיר על פי דרישות הגרפיקה המיוחדת על דלתות הזכוכית.






























את המיטות עיצבה חברת "הולנדיה" במיוחד לתוכנית וכך עוצבו גם המצעים ברוח הבית עם מעצבי "כיתן". חדר השינה השני, הכהה יותר, חופה באריחים המודפסים בגרפיקה בהשפעת משחקי מחשב אלקטרוניים. למיטות נוסף מדף היקפי לכל אורך הקיר שתרם משטח הנחה לחפצים אישיים לנוחות הדיירים. קולקציית המצעים המשיכה כאן את צבעי הגרפיקה במשחק של ורוד, טורקיז וכתום. שני חדרי השינה פתוחים לחללים הציבוריים וכך מועצמת דרגת החשיפה של החללים והדיירים.הרעיון מאחורי שולחן האוכל הוא הדימוי של שולחן פיקניק גדול. השולחן יוצר ב"פלג ניא" מפח צבוע ולו נוספו כסאות וינטז' משנות השישים שנצבעו בצבעים זרחניים. מעל שולחן האוכל מתנוססת מנורת העכביש המפורסמת לחברת moooi של המעצב הישראלי רון גלעד שחי בניו יורק.החלל המרכזי של הבית, הסלון, מחופה כולו בלוחות זכוכית מודפסים ענקיים בביצוע "א.א. מראות" ואלו החליפו את מראה ציורי הקיר שהיו נהוגים באחוזות העתיקות. בתוך הפריים הם מהווים כרקע ססגוני המוסיף מסתורין. ספות הענק והשזלונג הם של חברת "שון ריהוטים" על שטיחי שאגי של "צמר" והשרפרפים של צ'ארלס איימס חוזרים גם כאן יותר כאלמנט קישוטי בצבעים תואמים להדפסות הזכוכית על הקירות. פן קישוטי נוסף הם פסלי הדמויות המצוירות של חברת "אורבניקס" ומנורת הסוס הענקית של moooi על משטח אפוקסי צהוב.ההרגשה היא של התכתבות ודיאלוג בין עיצוב שהיה לפני שנים עם הטכנולוגיות החדשות של התקופה בה אנו נמצאים.

נראה כי הקלאסיקה והססגוניות של שנות השישים עד השמונים חזרה בזויות ועומקים חדשים. וכאשר המעצב מקבל יד חופשית, הכלל המוביל הוא שאין כללים והלקוחות תומכים, אז הדרמה מתחילה עוד לפני בוא השחקנים.